פגיעה במהלך פעילות ספורטיבית

הפעילות הספורטיבית היא כיום חלק כמעט בלתי נפרד מחיינו. החל מריצה קלה (ג'וגינג) ועד לריצה למרחקים ארוכים של מרתון ואף יותר, השתתפות בתחרויות תריאטלון, נסיעה על אופניים ואף חוגי ספורט כגון אירובי, זומבה, TRX, יוגה ופילאטיס וכן הליכה בקביעות לחדר כושר למטרות של ביצוע פעילות אירובית והרמת משקולות.

אולם, לצד כל היתרונות הגופניים המשמעותיים שמעניקה הפעילות ספורטיבית, יש לצידה גם סכנה לפגיעות ופציעות. חלק מהפציעות הללו נגרמות עקב תאונה, כגון בשל נפילה או ביצוע פעילות אינטנסיבית יתר על המידה.

מה מומלץ לעשות לאחר פציעה שארעה במהלך פעילות ספורטיבית

על מנת לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לאדם שנפגע במסגרת פעילות ספורטיבית, מומלץ לעקוב אחר השלבים הללו:

1. שמירת כל התיעוד הרלוונטי לתאונה

אדם שעבר תאונה במהלך אירוע ספורטיבי יצטרך בהמשך לדווח על התאונה לגורמים שונים, כגון המוסד לביטוח לאומי, החברה שביטחה את המקום או האירוע, החברה שמבטחת אותו בביטוח תאונות אישיות או בביטוח תלמידים. תיעוד מלא ומהימן של כל פרט יסייע להוכיח כיצד התרחשה התאונה ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה. מומלץ כמובן לבקש מאדם אחר לבצע את מלאכת התיעוד עבורכם, אם אתם עצמכם נפצעתם בתאונה ואינכם מסוגלים לכך.

• פרטי התאונה: תעדו את השעה שבה התרחשה התאונה, המיקום המדויק שלה וכל סימן בבית שקשור אליה (סימני החלקה, דם, זכוכיות שבורות, עצים שנפלו בדרך, רצפות משוחררות על המדרכה, ליקויים בציוד של חדר הכושר וכדומה). את התמונות חשוב לצלם מכמה זוויות ואף לצלם סרטוני וידאו, במידת האפשר.
• עדי ראייה לתאונה: אם היו במקום אנשים נוספים שראו את התאונה, קחו את פרטיהם, על מנת שבמקרה הצורך הם יוכלו להעיד על נסיבות התאונה, כפי שראו אותן.
• תיעוד הנזקים הגופניים: צלמו בהקדם האפשרי ומכמה זוויות כל נזק שנגרם לגופכם כתוצאה מהתאונה (שריטות, חתכים, נקע וכדומה). ישנם נזקים שמופיעים רק מספר שעות ואף יותר מכך לאחר התאונה (למשל כאבי צוואר וגב, שטפי דם וכדומה). לכן, המשיכו לתעד גם כעבור מספר שעות ובימים הקרובים.
• זכרו שנזקים מסוימים כלל לא נראים בצילום (למשל חבלות פנימיות או נזקים נפשיים) ומשום כך, עליכם לגשת בהקדם ובמועד הקרוב ככל האפשר למועד התאונה לקבלת טיפול רפואי.

2. פנייה לקבלת טיפול רפואי ראשוני בחדר מיון

בראש ובראשונה, שמרו על בריאותכם. אם אתם חשים שאינכם זקוקים לפינוי באמבולנס ואתם מסוגלים להגיע בכוחות עצמכם לחדר המיון, עשו זאת. אולם, בשום אופן אל תדחו את מועד הפניה לקבלת טיפול רפואי ראשוני. יש לכך שלוש סיבות:

• בבית החולים ניתן לערוך לכם בדיקה מקיפה, לתעד את מצבכם, לאתר גם פגיעות שלא ניתן להבחין בהן ללא מכשור מיוחד (כגון שברים, נזק לאיברים פנימיים ועוד, ולהעניק לכם את הטיפול הרפואי לו אתם זקוקים.
• מבחינה ראייתית, הדרך להוכחת עצם התרחשותה של התאונה, מועדה ומידת חומרתה קשורה במידה רבה לביקור הראשוני בחדר המיון או במוקד החירום של קופת החולים. ככל שמועד הביקור הראשוני סמוך יותר למועד קרות התאונה, כך יהיה קל יותר להוכיח שהנזקים שנגרמו לכם הם אכן בעלי קשר סיבתי לאותה התאונה.
• אחד התנאים לקבלת דמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי הוא פנייה לסיוע רפואי בתוך 72 שעות ממועד התרחשותה של התאונה. כמובן שמומלץ להגיע לבית החולים או למוקד הרפואי מוקדם יותר, אולם 72 שעות הן הזמן המקסימאלי בהקשר זה.

3. המשך טיפול רפואי ושמירת תיעוד

חשוב מאד שלא להזניח את הבריאות, גם לאחר קבלת הטיפול הראשוני בחדר המיון. אם אושפזתם בבית החולים, הפציעות השונות והטיפול בהם יתועדו על ידי הצוות הרפואי.

לאחר השחרור מהאשפוז, או אם לא אושפזתם כלל ורק קיבלתם אישור על מספר ימי מחלה, יהיה עליכם להמשיך ולקבל טיפול רפואי במסגרת קופת החולים שבה אתם חברים. שמרו תיעוד של ההפניות וסיכומי הביקור אצל כל הרופאים המומחים בתחומים הרלוונטיים השונים אצלם ביקרתם (אורתופדיה, נוירולוגיה, פלסטיקה, כירורגיה, פיזיותרפיה ועוד), כמו גם מרשמים לתרופות שניתנו לכם וקבלות בגין נסיעות לרופאים ולבדיקות, רכישת תרופות וציוד רפואי אחר לו אתם זקוקים. טיפול רפואי עקבי בנזקים השונים יסייע לכם להחלים בצורה טובה יותר ויש לו חשיבות גם להוכחת סוגי הפגיעות שנגרמו לכם בתאונה ומידת חומרתן.

4. תלושי שכר לשכירים או דו"חות מס לעצמאיים

ימי מחלה להם הזדקקתם צפויים לבוא לגידי ביטוי בשכר נמוך יותר בחודש התאונה ואף בתקופה שלאחריה. על כן, אם אתם שכירים, שמרו על תלושי השכר שלכם, החל מהתקופה שלפני התאונה ועד להווה, על מנת שתוכלו להוכיח שנגרם לכם הפסד שכר. אם אתם עצמאיים, שמרו העתקים של דו"חות המס שלכם מהמועדים הללו.

5. תיעוד נוסף

ככל שנגרמו לכם הוצאות כספיות נוספות, או שנדרשתם לסיוע שאינו סיוע רפואי, כתוצאה מתאונת הדרכים, הקפידו לתעד זאת ולשמור על הקבלות בגין ההוצאות. מדובר, בין היתר, בקבלות על נסיעות בתחבורה ציבורית או עבור דלק, הוצאות על עזרה בבית וכדומה.

פגיעה במהלך פעילות ספורטיבית מאורגנת

כאשר אדם נפצע במסגרת פעילות מאורגנת במכון כושר, סטודיו לאימונים או אירועי ריצה כגון אלה המופעלים על ידי העירייה, ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד הגוף המבטח את האירוע או מקום האימון.

במסגרת תביעה זו תידרשו להוכיח שהגורם שהפעיל את הסטודיו בו התאמנתם או העירייה שארגנה את הפעילות שבה השתתפתם, התרשלו בתפקידם. דוגמאות להתנהגות רשלנית הינן הותרת מתקני משקולות רעועים, ציוד מקולקל, רצפות עקומות או מתנדנדות, הימנעות מניקוי ואבטחת מסלול הריצה ועוד. כמו כן, עליכם להראות כי התרשלות זו היא שגרמה לפציעה שלכם – כלומר שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לפגיעה. למשל, העירייה לא פינתה עץ שנפל על הכביש במסלול הריצה, אדם נפל על העץ וכתוצאה מכך, שבר את רגלו.

לאחר שבית המשפט יקבע האם הגוף הנתבע התרשל ושיש קשר סיבתי בינו לבין הפגיעה, יהא עליו לקבוע את גובה הפיצוי המגיע לתובע בשל הנזקים שנגרמו לו בתאונה. במהלך הדיונים לקראת קבלת פסק דינו של בית המשפט, ייעשה שימוש רב בתיעוד שאספתם לגבי הנזק שנגרם לכם.

פגיעה במהלך פעילות ספורטיבית עצמאית

אדם שעסק לבדו בפעילות ספורטיבית ונפצע יכול גם הוא לקבל פיצוי, על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לפי חוק הביטוח הלאומי, אדם שנפגע בתאונה (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשוי להיות זכאי לקבל דמי תאונה, לתקופה של עד 90 יום. תאונה מוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כאירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיזית, שכתוצאה ממנה הנפגע איבד את כושר העבודה שלו.

שיעור דמי העבודה מחושב כדלקמן:

• עבור שכירים: 75% מהשכר ברבעון שקדם למועד התאונה.
• עבור עצמאים: 75% מההכנסה לתשלום ביטוח ברבעון שקדם למועד התאונה.
• למי שביום התאונה לא היה עובד שכיר וגם לא היה עצמאי, שיעור דמי התאונה שהוא זכאי לו הוא 72.98 ₪ ביום.
• בכל מקרה לא יעברו דמי התאונה את הסכום המקסימלי של 1,094.63 ₪ ליום.

ביטוח תאונות אישיות לתלמידים

ילדים ונערים רבים נוהגים להשתתף בפעילויות ספורטיביות שונות, בין אם במסגרת מאורגנת כגון בית הספר או חוג, ובין אם לבדם. גם ילדים, שהם לרוב יותר פזיזים, סובלים לעיתים מפציעות כתוצאה מפעילות ספורטיבית.

בישראל קיים ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, המעניק לכל התלמידים בישראל כיסוי ביטוחי במשך כל ימות השנה ובכל שעות היממה, הן במסגרת פעילויות בבית הספר והן בפעילות פרטית, גם בארץ וגם בחו"ל.

הביטוח ניתן לתלמידים באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד הלימודים שבו לומד הילד. התשלום עבור ביטוח התלמידים נגבה מההורים במסגרת תשלומי ההורים, עד לסכום מקסימלי של 75 ₪ כיום (סכום זה נכון לשנת הלימודים תשע"ז והוא עשוי להשתנות, בהתאם להחלטתה של ועדת החינוך של הכנסת לגבי שנת הלימודים הבאה).

ביטוח התלמידים אינו חל על תאונת דרכים שמעורב בה רכב מנועי וגם לא על תאונות עבודה. הסיבה להחרגות הללו היא כי בתאונות מסוג זה, ישנם גופים ייעודיים שתפקידם לפצות את הילד הנפגע עבור תאונה שחווה והנזקים שנגרמו לו בה.

ביטוח התלמידים חל על תלמידים בני 3-5 הלומדים בגני ילדים, תלמידי בית ספר עד לסוף כיתה י"ב וכן ילדים עד גיל 18, אף אם סיימו את תוכנית לימודיהם בכיתה י"א.

יש לשים לב שבדומה לתביעות ביטוחיות אחרות, גם תביעה כנגד ביטוח התלמידים כוללת תקופת התיישנות קצרה של שלוש שנים בלבד.

הסדר טיפולי שיניים לתלמידים שנפגעו בתאונה

בנוסף לביטוח התלמידים, מעניק משרד החינוך לתלמידים שנפגעו בשיניהם כתוצאה מהתאונה טיפול שיניים ללא תמורה, בהתאם לרשימת טיפולים המפורסמת באתר משרד החינוך. יצוין כי הסדר זה תקף כיום עד לסוף שנת 2017 ויש לעקוב אחר המשך תוקפו.

ביטוחים פרטיים

בדקו אם רכשתם פוליסת ביטוח עבור תאונות אישיות בעצמכם, עבורכם ועבור ילדיכם, או אם מקום העבודה שלכם רכש לכם פוליסה כזאת. במקרה שאכן קיימת פוליסת ביטוח תאונות אישיות פרטית, המבטחת אתכם מפני נזקי גוף, באפשרותכם לתבוע פיצויים נוספים, בהתאם לאמור בפוליסה.

עם זאת, תקופת ההתיישנות עבור תביעות ביטוח היא קצרה יחסית ועומדת על שלוש שנים בלבד. על כן, מהרו לבצע את הבירורים הנדרשים והגישו את תביעתכם לסוכנות הביטוח, יחד עם כל המסמכים והתיעוד שאספתם, בהקדם האפשרי.